בני זוג המגיעים להליכי גירושין שומעים ומכירים את המושג מזונות. מאידך, רק מעטים יודעים את משמעות המושג המשפטי והשלכותיו לגבי בני הזוג והילדים בעת הפרידה.
עו"ד איילת שיים מור המתמחה בענייני משפחה וגירושין מסבירה את הנושא מתוך ניסיונה העשיר בתחום.
קיימים בפסיקה שני סוגי מזונות אשר כל אחד מהם עומד בפני עצמו אך לעיתים קיימת זיקה בין שני סוגי הסוגים, המדובר במזונות ילדים ובמזונות אישה ונתייחס לכל אחד מן הנושאים בנפרד.
מזונות ילדים
על פי הדין העברי מוטלת על האב החובה לפרנס את ילדיו עד גיל 18. חובה זו כוללת תשלום עבור הילדים על ידי האב, ללא תלות או קשר ליכולתו הכלכלית, ככל שהדבר נוגע לצרכים ההכרחיים של ילדיו, כגון מזון, ביגוד, חינוך, מדור ובריאות. באשר לצרכי הילדים מדין צדקה, כגון חוגים מתנות בילויים וטיולים - עליו לשלמם רק אם עומדת לו האפשרות לכך מבחינה כלכלית.
לעומת זאת, האם חייבת במזונות ילדיה רק לפי דין צדקה, כלומר יש לבחון האם מצבה הכלכלי מאפשר לה זאת, לאחר סיפוק צרכיה. האב חייב לדאוג לצרכי ילדיו גם כשאיננו נשוי לאמם וגם אם אינו מכיר בילדיו או אפילו איננו מתראה עמם.
לשיחה אישית עם עו"ד איילת שיים מור חייג/י: 03-9239966
הליך הגשת התביעה
תביעה למזונות הקטינים יכולה להיות מוגשת על ידי האם, המשמשת כאפוטרופוסית של הקטינים על פי דין, או על ידי הקטינים עצמם היכולים להסתייע בעזרתו של עורך דין.
בבואו של בית המשפט לקבוע את שיעור הסכום עליו לבחון היטב מהם צרכי הילדים ומהי רמת החיים אליה הם הורגלו, מהו כושר השתכרותו (או פוטנציאל השתכרותו) של האב, מהו הרכוש אשר בבעלותו, האם ישנם צרכים מיוחדים המאפיינים את הקטינים אשר לפניו וכו'.
עד גיל 6 - קטינים בגיל זה קרויים בעגה המקצועית "קטני קטינים" והאב מחוייב לשאת בנטל מזונותיהם באופן מלא.
מגיל 6 עד גיל 15 - קטינים בגילאים אלו יהיו זכאים לסיוע כלכלי מאביהם, ואילו עבור מזונותיהם מדין צדקה ישלמו האב והאם בחלקים שווים. בית הדין הרבני נוטה לפסוק חלוקה שווה בעניין מזונות אלו, בעוד בית המשפט לענייני משפחה מתחשב ביכולתם הכלכלית היחסית של ההורים.
מגיל 15 עד גיל 18 - החובה לשאת בתשלום עבור הילדים בגילאים אלו מתחלקת בין ההורים באופן יחסי להכנסותיהם וכוללת לפי החוק מימון של ההוצאות בגין צרכים מן הצדקה בלבד שכן מדובר בילדים שלפי החוק יכולים לצאת לעבוד למחייתם במידת הצורך ולפיכך כל צרכיהם בגילאים אלו הינם צרכים מן הצדקה.
שירות צבאי - נקבע בפסיקה כי האב יישא בשליש ממזונות כל ילד אשר מתגייס לצבא.
שיעור גובה המזונות
החוק מחייב צירוף 12 תלושי משכורת אחרונים, הן לכתב תביעה והן לכתב הגנה, על מנת לבחון את יכולת ההשתכרות האמיתית של האב. באם יחליט האב לפתע לחדול מלעבוד, יחוייב הוא במזונות בהתאם לפוטנציאל השתכרותו.
מזונות של ילד נקבעים בהתאם לצורכי הילד, אי לכך צרכיו של ילד אמיד שונים מצרכיו של ילד עני. אב שמשכורתו אינה מספיקה לתשלום עבור ילדיו חייב אפילו למכור את נכסיו על מנת לספק סיוע זה.
הפסיקה האזרחית הכירה בסכום מינימלי לכל ילד העומד על כ -1,250 שקלים בחודש הכוללים צרכים בסיסיים וללא הוצאות מדור ואחזקת מדור (דהיינו - תשלום משכנתא או שכר דירה).
חשוב להדגיש בעניין זה, שבמקרים בהם יש יותר מילד אחד לא יקבע סכום המזונות לפי המכפלה של הסכום הקבוע עבור ילד אחד במספר הילדים ובסופו של דבר יהיה הסכום עבור כל הילדים נמוך ממכפלה זו. כאשר האם מוכיחה שלאב כושר השתכרות רב ושלילדיהם הוצאות מרובות, אזי נפסקים דמי מזונות גבוהים.
לקריאה בנושא חלוקת רכוש בין בני זוג, לחצ/י כאן
כל המידע בנושא משמורת ילדים והסדרי ראייה, לחצ/י לקריאה...
דמי מדור
הפסיקה קובעת כי בנוסף למזונות הבסיסיים יישא האב אף בשיעור של 30% מהוצאות המדור והוצאות אחזקת הבית, כאשר מדובר בילד אחד. כאשר מדובר בשני ילדים, יחוייב האב בשיעור של 40% מההוצאות הללו וכאשר מדובר בשלושה ילדים ויותר, יחוייב האב בשיעור של 50%, ובמקרים חריגים אף למעלה מכך.
במידה ולאם דירה בבעלותה, אזי מדורם של הקטינים מוסדר והאב לא יחוייב בתשלום הוצאות המדור, אלא יחוייב אך בתשלום חלק מהוצאות אחזקת הבית. במידה והאם משלמת משכנתא ניתן יהיה לחייב את האב בתשלום מדור רעיוני כאילו תשלומי המשכנתא הינם כשכר דירה.
בשלב די מוקדם של ההליך המשפטי נפסקים דמי מזונות ילדים זמניים, ולאחר שלב הבאת הראיות וההוכחות נפסקים דמי מזונות קבועים.
סמכות הדיון בנושא זה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. ניתן לדון בנושא בבית הדין הרבני אך ורק בהסכמת שני הצדדים, ואם קנה בית הדין הרבני סמכות, עקב הסכמה, פוקעת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.
בהיעדר הסכמת האם כי הנושא ידון בבית הדין הרבני, הרי שגם אם האב הקדים והגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני בה כרך את מזונות הילדים, אין בכך כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות לדון בכך.
חיובים נוספים
דמי טיפול: חובת המזונות של האב כלפי הילדים כוללת גם את החובה לטפל בילדים ולכן הוצאות הטיפול בילדים מהווים חלק מהתשלום, כשהדבר תלוי בגיל הילדים. אישה הזכאית לקבל דמי מזונות אישה מבעלה, אינה זכאית לדמי טיפול.
הוצאות חינוך: הוצאות חינוך נחשבות בדרך כלל כצורך הכרחי, אך קיימות הוצאות לצרכי חינוך שלא ייחשבו לצרכים הכרחיים, כגון חוגים, לימודי העשרה, לימוד נהיגה.
גני ילדים: ככלל, בנוסף לדמי המזונות על האב להשתתף אף בעלות חינוכם במוסדות חינוך. נשאלת השאלה מה קורה כאשר מדובר בילדים בגילאים שמתחת לגיל גן חובה וכן כאשר מדובר במסגרת פרטית שעלותה גבוהה יותר ממסגרת ציבורית, כגון מעון פרטי או צהרון פרטי לאחר שעות גן חובה, הפסיקה קבעה כי מעון יום אינו חלק מהצרכים ההכרחיים של הקטין ועל שני ההורים לשאת בעלותו בחלקים שווים.
הוצאות רפואיות: הוצאות רפואיות מתחלקות לשני חלקים: הוצאות רפואיות הכרחיות והוצאות שאינן הכרחיות. ההכרחיות יחולו על האב בעוד שההוצאות האחרות יתחלקו בין ההורים.
הוצאות אירוח: במקרים בהם נמסרה המשמורת על הקטינים לאביהם ונקבעו לאם הסדרי ראייה ומועדים לביקורי הקטינים, אזי במקרים מסוימים יחייב בית המשפט את האב בתשלום "דמי אירוח" לאם. סכום זה אינו בגדר דמי מזונות אלא בבחינת החזר הוצאות, ודרכי הגבייה בהוצאה לפועל הן כדרכי חיוב כספי רגיל.
פסק דין הקובע את גובה הסכום לעולם אינו פסק דין סופי. במקרה של שינוי נסיבות מהותי הן בצורכי הילד והן ביכולת האב, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות את הסכום שנקבע.
מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד מומחה לענייני משפחה לשם קבלת ייעוץ וייצוג מתאים, ליצירת קשר ישיר עם מומחה בעל נסיון לחצ/י כאן
מזונות אישה
אישה הנשואה לבעלה זכאית לפסיקת מזונות אישה בהתקיים תנאים מסוימים. אלו משולמים על ידי הבעל כל עוד הצדדים נשואים, כאשר לאחר הגירושין, אין האישה זכאית יותר.
הכלל הוא כי האישה "עולה עימו ואינה יורדת עימו" דהיינו, אם אישה מורגלת לרמת חיים מסוימת על הבעל להמשיך ולספק לה את אותה רמת החיים לכאורה. מזונות אישה כוללים בין היתר, אוכל, ביגוד, הנעלה, מזון, אחזקת רכב, פלאפון, קוסמטיקה, בילויים, כמו גם הוצאות החזקת מדור, כגון חשמל, מים, גז, ארנונה, ועד בית, כבלים, שכר דירה ועוד. הסכום נקבע על פי צרכי האישה, הכנסתו של הבעל והכנסות נוספות של הצדדים.
אישה עובדת
אם האישה עובדת, עודף הכנסותיה מעבודה למעשה שייך לבעל. הבעל יכול לומר לאשתו - "צאי מעשה ידיך תחת מזונותיך" דהיינו, מסכום המזונות שעל הבעל לשלם לאישה מקוזזת הכנסתה.
על פי הלכות בית המשפט העליון, אין הבעל יכול לחייב את אשתו לצאת ולהשתכר בעבודות מחוץ לבית על מנת לפטור עצמו מתשלום. יחד עם זאת, ישנה פסיקה לפיה בנסיבות מיוחדות וספציפיות נשללה הזכות למזונות אישה שעבדה בעבר והפסיקה לעבוד, בעוד שיכולה הייתה לצאת לעבוד אולם בחרה שלא לעשות כן. בעל המסרב לתת גט עלול להיות חייב מכיוון שמעוכבת היא מחמתו להינשא.
מתי זכויות האישה עלולות להישלל?
בעל שטוען כי אשתו בגדה בו, עליו להוכיח את טענותיו בנסיבות חיצוניות אוביקטיביות ולאחר שיעשה כך אישה זו תיחשב בגדר אישה ש"זנתה תחת בעלה" והיא תאבד את זכותה למזונות אישה.
די אם הבעל יוכיח כי האישה עשתה "מעשה כיעור", היינו התנהגות אשר אינה הולמת אישה נשואה (כגון: הלכה יד ביד עם גבר זר, התגפפה עם גבר זר וכו') על מנת לפטור אותו מתשלום.
אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה היא בבחינת אישה מורדת ויהיה מקום לשלול את זכויותיה, אולם אם יש לה סיבה מוצדקת אשר טמונה בהתנהגות הבעל היא לא תיחשב כמורדת.
אישה אשר עזבה את הבית ללא טעם מוצדק, כגון איומים של הבעל או ראיות המצביעות לאפשרות כי יפגע בה, עלולה להפסיד את מזונותיה. החלטה של בעל לעזוב את בית הצדדים כשלעצמה אינה שוללת את זכותה של האישה.
בנוגע לסמכות העניינית - במידה והוגשה התביעה בביהמ"ש לענייני משפחה היא תידון שם, אולם היא הוגשה קודם לכן תביעת גירושין לבית דין רבני ובה נכרכו מזונות אישה, תהא הסמכות לדון נתונה לבד"ר, בתנאי שהכריכה נעשתה כדין. בניגוד לאמור לעיל, על בני זוג שנישאו בהליך אזרחי לא חל הדין העברי ומכאן שלא חלה החובה.
נישואין אזרחיים מהווים כריתת חוזה לחיות יחדיו כנשואים בנישואין אזרחיים, כאשר החובות והזכויות למערכת זו היא על פי חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973.
קביעת המזונות בנישואין אזרחיים תיעשה לאור נסיבות המקרה. שיעור הסכום ומשך החיוב ייקבעו אף הם על פי עיקרון תום הלב, הסכמות הצדדים, מצבם הכלכלי של הצדדים וכיוצא בזאת.
מומלץ לפנות לעו"ד מומחה בתחום דיני המשפחה לבדיקת זכאות למזונות כמו לבדיקת חבות במזונות.
תשובות ל-20 השאלות הנפוצות ביותר בנושא דיני משפחה מעת עורכת דין איילת שיים מור, לחצ/י כאן לקריאה
יש לך שאלות נוספות בנושא מזונות?
לשיחה אישית חייג/י עוד היום: 03-9239966
