עורכת הדין איילת שיים מור מסבירה על חזקת הגיל הרך לפי חוק בישראל ולפי פסיקת בית המשפט העליון...
חזקת הגיל הרך לפי חוק בישראל ולפי פסיקת בית המשפט העליון
x

דיווח על תקלה

תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:
03-9239966 052-3676797
Hebrew

חזקת הגיל הרך - מהי טובת הילדים ומה קובע החוק?

כאשר הורים לילדים מתגרשים, עולה השאלה הקריטית, מה קורה עם הילדים? עם מי ישארו לגור? מי יטפל בהם וידאג למלא את צרכיהם?

כל עוד שההורים, שלא הסתדרו בחיי הנישואין מצליחים להסתדר כפרודים וגרושים, יימצא סידור הולם, העונה על טובת הילד ושמירה על זכויותיו, תוך איזכורו בהסכם פרידה או גירושין אשר יקבל תוקף משפטי. במידה והמחלוקת לא נפתרת בין ההורים המסוכסכים, נדרשת התערבות והכרעה משפטית, אצל מי יישארו הילדים.

אם מדובר בילד עד גיל 6 המשמורת תימסר לאמו כעולה מסעיף 25  לחוק הכשרות המשפטית שנחקק בשנת 1962. האבא יוכל לפגוש את ילדיו הקטינים בכפוף להסדרי ראייה שיוסכם עליהם או שייקבעו בהחלטה / פסק דין.

בתי המשפט פוסקים לפי הוראה זו אלא אם כן הובאו בפניהם סיבות מיוחדות המעלות חשש למסוגלות האם לתפקד כהורה שיודע ומסוגל לספק מענה לצרכיו השוטפים והמיוחדים של הילד.

מכאן עולה שאלה מתבקשת: מה גרם למחוקק להחליט שהאם זוכה, כמעט אוטומטית, בחזקה על הילד הרך שטרם מלאו לו 6 שנים. האם המחוקק לא העריך בשעתו, שאפשר גם לסמוך על האב שיעשה את עבודת ההורות כדבעי לפחות כפי שסומכים על האם? מסתבר שלא.

חשוב לך להכיר את המצב המשפטי בישראל!

כנהוג, חקיקת חוקים אמורה לשקף את התקופה ולהתאים עצמם אליה. המחוקק לא צופה פני עתיד. הוא נותן מענה חוקי למציאות נוכחת ומנסח את הוראות החוק לפי מחקרים, אירועים וחוות דעת שמובאות בפניו. החוק הנוכחי התאים לתקופה שהאב היה המפרנס העיקרי ונדרש לבלות שעות רבות מחוץ לבית בעוד שהאישה נשארה בבית לגדל ולחנך את ילדיה.

גם בית המשפט המחוזי סבור בתיק עמ"ש (ת"א) 55785-02-12 ק.ש.נ' ע.ש. שבדרך-כלל, הקשר בין ילדים רכים בשנים לבין אמם חזק מהקשר בינם לבין אביהם. כך לדעת בית המשפט עולה ממחקרים עדכניים רבים הדנים בקשר הפסיכולוגי המיוחד שנבנה בין האם לילדיה ובנזק שעשוי להיגרם לילדים, במיוחד בגיל הרך, מניתוקם מן האם שטיפלה בהם מאז לידתם והעניקה להם חום ואהבה, וזאת אף במקרים שבהם לאב תפקיד משמעותי בחיי הילדים.

יש מי שחושב אחרת ויוצא נגד הגישה המקנה חזקה אוטומטית לאישה. מאבק הגברים להכרה בזכויותיהם לקבלת משמורת על קטינים מתחת לגיל 6, תוך ביטול חזקת הגיל הרך, החלה עם התקוממות גברים נאורים למקרא החוק המפלה אותם לעומת הנשים. מדובר באותם גברים שמרגישים נחותים ולא ראויים בעיני המערכת, לתפקד כהורה טוב, אוהב ודואג גם לאחר גירושין, זאת על אף שטרם פרידת בני הזוג, אותו אב תיפקד כאב השנה, קילח, דאג, הסיע, קנה, בישל, חינך, שיחק ופירנס.

קיראו בהרחבה: על זכויות וחובות של גבר גרוש

הגברים הגרושים שנאלצים בעיקר לארח לזמן קצוב את ילדיהם מתוקף הסדרי ראייה מוסכמים או כפויים, משוכנעים שמערכות המשפט והרווחה מוטות באופן ברור ומובהק לטובת הנשים. אותם גברים מבקשים ליהנות מהזכות החוקית, הבסיסית והאנושית לגדל את הילדים באחריות הורית משותפת ולא רק במקרים בהם האמא מתגלה כאלימה, חולה, מסוממת ולא מתפקדת.חזקת הגיל הרך וחוק הורים ילדים

האם חזקת הגיל הרך מפלה בין נשים וגברים?

קול הזעקה של האבות הגיע גם למשרד המשפטים. השר מינה בשנת 2005 ועדה לבחינת סוגיית חזקת הגיל הרך.

בראש הוועדה עמד פרופ' דן שניט. לפי כתב המינוי, התבקשה הוועדה לבחון את אופן יישום הכללים הקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בנוגע למימוש ההורות ולקביעת משמורת והסדרי ראיה בעת גירושין.

הוועדה התבקשה באופן מיוחד ליתן המלצותיה לעניין הצידוק להמשיך את תחולתה של "חזקת הגיל הרך", שבסעיף 25 לחוק, הקובעת שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם, אלא אם כן החליט בית המשפט שיש סיבות מיוחדות לקבוע אחרת.

כמו כן התבקשה הוועדה להציע דרכים לשכלול הכלים העומדים לרשות בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים לשם קביעת טובת הילד בנוגע להסדרים אלה.

>>> הפורום לענייני גירושין ודיני משפחה <<<

מדוח הוועדה עולה כי חזקת הגיל הרך בוטלה ברוב מדינות העולם. כך למשל, בארה"ב בוטלה חזקת הגיל הרך ב 1980, בקנדה שני ההורים זכאים לחיות עם הילד  וכל הכרעה צריכה להתבסס על טובתו, בצרפת אחריות הורית מוגדרת בחוק כמערכת זכויות וחובות לטובת רווחת הילד.

בדנמרק ההורים נושאים באחריות משותפת. בבלגיה אחריות הורית משותפת בחוק. באוסטרליה חוק אחריות הורית משותפת קיים משנת 2006. באנגליה, חזקת הגיל הרך עד גיל 7 לפיה הילד נשאר אצל האם בוטלה בשנת 1925. 

לפי הנהוג בעולם, כל מקרה נבחן לגופו תוך מתן משקל עודף לטובת מימוש זכויותיו של הילד לפי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד שגם ישראל חתומה עליה. לפיה עקרונות האמנה, ילדים הם בעלי זכויות כלפי הוריהם וכלפי המדינה. ההורים אחראים במשותף להבטיח את טובת הילד ומימוש זכויותיו העצמאיות. מחובת המדינה להבטיח את מימוש הזכויות על ידי ההורים ועל ידי החברה.

לאחר דיונים שנמשכו 6 שנים פורסמו המלצות ועדת שניט בפברואר 2012. המלצתה העיקרית: לבטל את חזקת הגיל הרך. טובת הילד ומימוש זכויותיו צריכות לקבל משקל מועדף לעומת שימור המצב הקיים.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ אישי מעורכת הדין איילת שיים מור!

לדעת הוועדה יש לקבוע בחוק קווים מנחים שיגדירו את טובת הילד ויתבססו על הנחות היסוד הבאות: ההורים יגדלו יחד את הילד וכך יממשו את אחריותם ההורית. אין לאפשר להורה להשתחרר ממחויבותו אלא אם כן הקשר עם ההורה מסוכן לילד. טובת הילד לא נגזרת מאינטרסים של ההורים אלא מזכויות אוטונומיות שלו.

המחוקק לא נותר אדיש להמלצות הוועדה במיוחד לאור העובדה ששר המשפטים הנוכחי אימץ אותן, ונראה כי ביטול חזקת הגיל הרך, הינו ענין של זמן בלבד.

בחודש ספטמבר 2012 אותו שר משפטים, יעקב נאמן, אישר את הפצת תזכיר הצעת חוק הורים וילדיהם, התשע"ב-2012, אשר מתבסס גם על המלצות ועדת שניט. מטרת החוק לחייב את המדינה ליישם את האמנה של האו"ם לזכויות הילד. החוק המוצע מסדיר גם את האחריות ההורית למימוש הזכויות הללו הן במסגרת המשפחתית וגם לאחר גירושין ופירוד.

עיקרי הצעת חוק הורים וילדים

ביטול המושג אפוטרופסות בחוק הכשרות המשפטית, שהוא התשתית להסדרת יחסי הורים וילדים ובמקומו יוכנס המושג "אחריות הורית" משותפת למימוש זכויות הילד כעולה מהאמנה הבינלאומית.

הילדים הם בעלי זכויות עצמאיות וטובתם היא הראשונה במעלה בכל שיקול. לכן, ההורים יהיו אחראים למימוש הזכות גם בתוך המשפחה וגם לאחר פירוקה בעקבות גירושין ופירוד. אם ההורים לא הגיעו להסכמה בית המשפט יקבע את האחריות ההורית לפי טובת הילד.

חזקת הגיל הרך תבוטל. זכותו של הילד, ששני הוריו יהיו אחראים לגידולו והתפתחותו באופן רציף וישיר. ולכן, החזקה הנהוגה בחוק הקיים מיותרת. הצעת החוק קובעת קווים מנחים להורים ולבית המשפט למקרה של מחלוקת בדבר חלוקת האחריות וכיצד עליהם לפעול למען טובת הילד.

החוק מעלה רשימת זכויות בסיסיות של הילד תוך הכרה עמוקה בזכותו להורות ולרמת חיים הולמת את צרכיו. מעמדו של הילד כעצמאי מחייב את ההורים לשתף אותו בהליך קבלת ההחלטות הנוגעות לעתידו, חינוכו ואחריות הוריו.

עוד מוצע שלפני שההורים עומדים להיפרד הם יגישו לבית המשפט הסכם הורות שבו יפרטו את אופן מימוש אחריותם ההורים כלפי הילדים לאחר הפירוד בכל הקשור, לתשלום מזונות, חינוך, דיור, נסיעות לחו"ל יישוב חילוקי דעות באמצעות מגשר וקבלת סיוע מקצועי במידת הצורך.

נותר אם כן להמתין ולהיווכח אם החוק יעבור בכנסת כיצד בתי המשפט, ההורים והילדים יפעלו, והאם החוק יישא בשורה חדשה בכנפיו לעולם הילד והמשפחה.

ראוי לציין שכבר עתה, נראות סנוניות ראשונות בדמות פסקי דין הקובעים כי משמורת קטינים תיבדק לגופו של ענין גם במקרים בהם חלה חזקת הגיל הרך. פקידות הסעד מתבקשות ליתן המלצות לשאלה מי ההורה המשמורן הראוי, כשנקודת המוצא בין ההורים זהה.

יש לך שאלות בנושא חזקת הגיל הרך? זקוק/ה לסיוע משפטי?
לשיחה אישית עם עו"ד איילת שיים מור חייג/י: 03-9239966

תאריך: 01/01/2013 14:42   
ליחצו כאן להוספת תגובה
סגור



סגור