תלונת שווא על אלימות במשפחה היא תלונה שקרית על כך שאחד מבני המשפחה השתמש באלימות כנגד בן משפחה אחר, וכזו שהומצאה על ידי המתלונן באופן מודע ובחוסר תום לב. המדובר כמובן בכל סוג של אלימות ולאו דווקא רק אלימות פיזית, אלא גם קללות ואיומים.
ברוב המקרים המניע והמטרה של תלונת השווא היא כעס ורצון לנקום באדם אשר נגדו מתלוננים, לעיתים בעקבות בגידה או יחס משפיל מצד בן הזוג ולעיתים בעקבות ריב אשר הסלים.
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ אישי מעורך דין!
לעיתים, רצונו של המתלונן הינו להשיג יתרון משפטי במסגרת בית המשפט לעניני משפחה או בבית הדין הרבני, בסכסוך משפחתי אשר נדון באחת מהערכאות ולעיתים בשתיהן במקביל. המתלונן אמנם עשוי להרוויח מהגשת תלונת שווא אך יש לקחת בחשבון גם את ההפסד שבצידה.
ה"רווח" מתלונת שווא נוצר לנוכח החוק הישראלי אשר מאפשר הגנה חזקה על נשים או גברים הנופלות קורבן לאלימות במשפחה בדמות האפשרות השיפוטית להרחיקם לתקופות ארוכות מהבית או מכל מקום בו נמצא המתלונן.
ישנם אנשים, לצערינו בעיקר נשים המנצלות את החוק על מנת להשיג רווח אסטרטגי משפטי באמצעות הגשת תלונת שווא. במקרים אלו משמשת התלונה ככלי ניגוח במסגרתם של הליכי גירושין.
כך למשל, אם משתכנע בית המשפט כי אכן הייתה אלימות, הדבר עלול לפגוע בגבר ולזכות את האישה בנקודות בהליך הגירושין באופן הבא:
הרחקת הבעל מן הבית והוצאת צו הגנה כנגדו – מאחר שאלימות אינה מוגדרת דווקא כגופנית, גם תלונה נגד צעקות וקללות יכולה להביא להוצאת צו הגנה נגד בן הזוג והרחקתו מן הבית - דבר שיש עימו רווח משני לא מבוטל בהליכי גירושין.
יתכן אף מצב בו בית המשפט (בהליך פלילי) יורה על מעצר – הוראה אשר שוב תפעל לרעת הבעל במקרה גירושין ותכפה עליו ניתוק מילדיו וממקום המגורים. לאחר מכן המורחק אף צפוי להרחקה ארוכה יותר ולעיתים אף לצמיתות, במסגרת הליך בבית המשפט למשפחה או בבית דין רבני.
בעת דיון במסגרת בית הדין הרבני משמשת אלימות אחד מבני הזוג כלפי השני עילה לכפיית גט, ובהיבט המשמורת, המשמורת על הקטינים תישלל מבן הזוג שבית המשפט השתכנע כי הוא אלים. לכל אלו נוספת גם אפשרות לרווח כספי שכן המתלונן יכול להגיש נגד המתעלל תביעת פיצויים לפי דיני הנזיקין.
ההפסד מתלונת שווא הוא הפגיעה במשפחה ולמעשה בחברה כולה, ממש כמו בכל מקרה אחר של הגשת תלונה כוזבת במשטרה.
ראשית, תלונת שווא פוגעת בבן המשפחה שהוגשה נגדו תלונה על לא עוול בכפו, כך שהוא צריך להתגונן מפני תלונה שהוגשה ללא הצדקה.
יתכן ויוטלו עליו הוצאות, יתכן ויורשע גם בהליך פלילי לאחר שיוגש כנגדו כתב אישום ואם יוחלט כי התלונה מוצדקת, חיי האדם עלולים להיהרס ממש למרות היותו חף מפשע. בעקבות האמור, סביר להניח שפרנסתו של האדם תיפגע, יכולת השתכרותו תיפגע והדבר ישפיע באופן עקיף גם על תשלומי המזונות אשר עתיד הוא לשלם.
ברמה הקולקטיבית תלונת שווא מעמיסה על רשויות אכיפת החוק, הן המשטרה והן בתי המשפט. זאת ועוד, עלייה בכמות תלונות השווא מביאה לפגיעה באמינות המתלוננים – כולל אלו שתלונותיהם מוצדקות, דבר המביא לנסיגה במאבק נגד אלימות במשפחה.
דיון בבית המשפט במקרה של תלונת שווא על אלימות בין בני זוג
הבאנו כדוגמא מתוך הארכיון המשפטי את הדיון בהליך ע"פ (ערעור פלילי) 001460/04 מדינת ישראל נגד צבאות שלום - במסגרת ההליך ניתנה פסיקה בעניין תלונת שווא. במהלך חודש אפריל 2004 נרשמה תלונת האישה במשטרה, כחודשיים לאחר אירוע האלימות האחרון לדבריה, ובעוד שביום זה לא נעשתה עבירה מצד הנאשם.
לשאלת הסנגור מדוע המתינה חודשיים עד להגשת התלונה, ענתה האישה כי נשברה כאשר הנאשם איים עליה ואף גירש אותה מהבית, ודרש ממנה לעזוב לבית הוריה ולהחזיר את הילדים לביתם. בית המשפט תהה מדוע נשמעו הדברים לראשונה בבית המשפט ולא היה להם זכר בחקירת המשטרה ובכתב האישום.
כתוצאה מכך הסיקו כי עדות המתלוננת הינה 'עדות כבושה' אשר משקלה נמוך ביותר. כאשר המתלוננת נשאלה על כך, השיבה כי לא רצתה לערב את המשטרה בגלל שפחדה מן הנאשם.
התלונה הוגשה יומיים לאחר הגשת תביעות שונות בבית המשפט לענייני משפחה. סמיכות זמנים צפופה העלתה את החשד כי התלונה היא תלונת שווא שכל מטרתה להכין את הקרקע לצורך תביעת גירושין. אי לכך נקבע בפסק הדין כי יש לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בגלל הספק שהתעורר בלב השופטים לגבי אמיתות האירועים כפי שהוצגו על ידי המתלוננת.
נוכח המגמה ההולכת וגדלה של הגשת תלונות סרק, עולה החשש מצד גברים ונשים המצויים בעיצומו של סכסוך משפחתי, להגן על עצמם מפני תלונת שווא אשר תביא להרחקתם מביתם, ממקום עבודתם, לעיתים אף מילדיהם הקטינים.
ישנם מספר אמצעים להפחתת הסיכוי להיות מואשם / מורשע בתלונה מהסוג שלעיל, כשלעיתים, מוצע לבן הזוג החושש כי תוגש תלונה כזו כנגדו, להצטייד באמצעי הקלטה, על מנת להוכיח בבוא היום את חפותו.
יש לך שאלות? הוגשה כנגדך תלונת שווא בגין אלימות שלא היתה?
חייג/י לשיחה אישית עם עורכת הדין איילת שיים מור: 03-9239966
