עו"ד איילת שיים מור מסבירה על חוק יחסי ממון במבחן ביהמ"ש העליון - חלוקת דירה מלפני הנישואין...
חוק יחסי ממון במבחן ביהמ"ש העליון - חלוקת דירה מלפני הנישואין
x

דיווח על תקלה

תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:
03-9239966 052-3676797
Hebrew

חוק יחסי ממון במבחן בית המשפט העליון

יעל ויוסי נישאו לפני 23 שנים. במשך שנות נישואיהם התגוררו בדירה שנרכשה על ידי יוסי לפני הנישואין. הדירה רשומה רק על שמו. הנישואין עלו על שרטון ויעל תבעה, באמצעות עורך דין, גם זכויות על דירה זו בנוסף לתביעת מזונות אישה וילדים. הסיפור אמיתי. השמות בדויים.

המחלוקת הגיעה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה משם בערעור למחוזי וממנו ברשות ערעור לעליון (בהליך ע"מ 1398/11 אלמוני נ' אלמונית) שנדרש לפסוק בסוגיה האם ליעל קמו זכויות בדירת המחלוקת במרוצת השנים שחיו יחד ומהו היחס בין הוראת סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון, התשל"ג-1973 לבין התנהגות הצדדים במרוצת שנות הנישואין? בערכאות המשפטיות מכנים את בני הזוג, המבקש והמשיב.

שאלות? חייג/י לשיחה עם עורך דין: 03-9239966

יעל, בת 48 ויוסי בן 56 נישאו ביום 31.12.90. בשנים 1992 ו-1999 נולדו להם שני ילדים. לפני הנישואין יוסי רכש דירה בחולון מחסכונותיו. הוא לא נזקק למשכנתא מהבנק. הדירה רשומה על שמו. בני הזוג וילדיהם התגוררו בה.

בשנת 1996 נקלעו למשבר בזוגיות. יעל עזבה את הדירה ועברה להתגורר בשכירות עם הבת הקטנה. במסגרת ניסיונות לשלום בית יוסי עבר להתגורר עם אשתו ובתו בדירה השכורה. בהמשך חזרו להתגורר בדירה הקודמת שבבעלות יוסי ושם גם נולד הילד השני.

המשבר לא נפתר. בשנת 2005 חידשה יעל את ההליכים המשפטיים נגד יוסי ותבעה מזונות אישה וקטינים וגם תביעה רכושית על דירת המגורים שבבעלות יוסי. בחודש אוגוסט 2006 עזבה יעל את הדירה עם שני ילדיה ועברה להתגורר בשכירות.

חוק יחסי ממון במבחן בית המשפט

בתביעתה לבית המשפט לענייני משפחה טענה יעל כי דירת המגורים נרכשה אמנם על ידי יוסי עוד לפני הנישואין, אך בסמוך להם כדי שתשמש למגורי משפחתו העתידית ולא לצורכי השקעה בלבד. עוד טענה כי בוצעו שיפוצים מקיפים בדירת המחלוקת והם חיו בה בשיתוף מלא ולכן יש הצדקה להחיל עליה את השיתוף.

עוד נטען כי בני הזוג תכננו למכור את הדירה ולרכוש אחרת במקומה באמצעות התמורה שתתקבל מהמכירה ובאמצעות חסכונות משותפים, שנצברו בחשבון המשותף במהלך השנים. יעל עושה שימוש בטיעון זה כדי להוכיח לבית המשפט על הסכמתו של יוסי לשתף אותה בזכויות על הדירה, שהיא למעשה, נכס חיצוני ספציפי. יוסי בתגובה העלה טיעונים אחרים הסותרים עובדתית ומהותית את אלה שהעלתה יעל.

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון האמין ליעל, שראתה בדירה נכס משותף וכי אמונתה לא התבססה על משאלת ליבה בלבד אלא על הבנות הצדדים לעניין רכישת דירה משותפת בכספי תמורת הדירה. יוסי לעומתה, לא הביא ראיות שיש בהן לתמוך בטענתו כי הוא הודיע ליעל שהדירה תישאר רכושו הנפרד.

בנסיבות אלו קבע בית המשפט בפסק דין מיום 14.4.2010 (תמ"ש 35790-05) כאשר הצדדים התגוררו ברציפות בדירת המגורים שנים רבות וחיו חיי שיתוף והתכוונו לקנות דירה משותפת במקום דירת המגורים, זכאית יעל, המבקשת, להירשם כבעלת מחצית מהזכויות בדירת המגורים.

יוסי לא השלים עם הפסיקה והגיש באמצעות עורך דינו ערעור לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז. השופטים קבלו את ערעורו ופסקו כי קביעת בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לדירת המגורים "מרחיקת לכת ואיננה הולמת את נסיבות העניין ואת הוראות החוק והפסיקה".חוק יחסי ממון במבחן בית המשפט העליון הפעם היה זה תורה של יעל לערער ברשות לבימ"ש העליון.

בית המשפט העליון בוחן את חוק יחסי ממון

ביהמ"ש העליון (מפי השופט י' דנציגר, בהסכמת השופט י' עמית ובניגוד לדעתו החולקת של השופט צ' זילברטל (לגבי יישום הדין בלבד)), קיבל את הערעור, ופסק כי יעל זכאית להירשם כבעלת מחצית מהזכויות בדירה של יוסי מלפני הנישואין, זאת מהנימוקים הבאים:
 
במוקד הדיון והמחלוקת מצויה דירה שנרכשה על ידי אחד מבני הזוג (המשיב) טרם הנישואין וששימשה למגוריהם במהלך שנות נישואיהם.

הנחת המוצא העולה מסעיף 5 (א) לחוק יחסי ממון הינה כי נכס שמצוי בבעלותו של אחד מבני הזוג ערב הנישואין נותר בבעלותו המלאה גם בעקבות גירושין ואינו נכלל בסך הנכסים המשותפים אותם צברו בני זוג במהלך הנישואין ואשר נכללים במסגרת הסדר איזון המשאבים.

על הנחת יסוד זו קובע בית המשפט בדעת רוב כי אינה סוף פסוק. בית משפט העליון קבע בעבר במספר תיקים שהובאו בפניו כי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון אינו מונע יצירת שיתוף בנכס ספציפי מכוח הדין הכללי החל על העניין כגון דיני הקניין, דיני החוזים, דיני הנאמנות, עיקרון תום הלב וכיוצא בזה, וכי הדברים אמורים גם בנכס "חיצוני" דהיינו: נכס אשר נרכש על ידי אחד מבני הזוג טרם הנישואין.

כדי לזכות במחצית הזכויות על הדירה שהובאה כנכס חיצוני לתוך הנישואין על ידי אחד מבני הזוג, נדרש מבקש הזכויות, שהדירה לא רשומה על שמו, להביא ראיות לדבר מה נוסף, שיש בו להעיד על כוונת שיתוף בנכס המדובר שעליו נדרשות הזכויות, זאת בנוסף להוכחת קשר נישואין רב שנים, דהיינו כי נישואין ארוכי טווח אינם מספיקים על מנת שתתקבל טענה לשיתוף בנכס חיצוני ויש להוכיח דבר מה נוסף.

>>> הפורום לענייני משפחה וגירושין לשירותך <<<

על סמך עיון בפסיקה הקודמת נקבע כי במרבית המקרים בהם קיבלו בתי המשפט את טענת השיתוף, הוכח כי בוצעו השקעות כספיות בנכס מצידו של בן הזוג הטוען לשיתוף והשקעות אלה היוו "דבר מה נוסף" המעיד על כוונת השיתוף הספציפית בנכס ה"חיצוני".

יחד עם זאת, אין המדובר בתנאי הכרחי ובלעדי שאין בלתו. כוונת שיתוף ספציפית בנכס "חיצוני" יכולה להתבטא גם בשיפוצים בדירה כדי להשביח את ערכה ובהמשך למכור אותה ובתמורת מכירתה לרכוש דירה יותר מרווחת המתאימה לצרכי המשפחה.

זה מה שקרה לדעת בית המשפט במקרה שלפנינו. הוכחה כוונת הצדדים למכור את דירת המגורים ולהשתמש בכספי התמורה בצירוף החסכונות המשותפים, כדי לרכוש דירה חדשה משותפת – והדבר מהווה "דבר מה נוסף" אשר בצירוף חיי הנישואין הארוכים שהתאפיינו ככלל בשיתוף, על אף העליות והמורדות, מעידים על כוונת שיתוף ספציפית בדירת המגורים, כך לדעת ביהמ"ש העליון.

השופט י' עמית מסכים לקביעת השופט דנציגר ומוסיף כי לצורך חיזוק משקלו של אותו "דבר מה נוסף" הנדרש להוכחת כוונת שיתוף ספציפי יש להקל לגבי דירת המגורים לעומת נכסים אחרים שהובאו לנישואין על ידי אחד מבני הזוג, שכן דירת המגורים הינה הנכס העיקרי, גולת הכותרת של חיי הנישואין, לעיתים הנכס המשמעותי היחיד הקיים לצדדים.

השופט צ' זילברטל: מסכים עם האמור בפסק דינו של השופט י' דנציגר, באשר להצגת הרקע המשפטי וניסוח העקרונות החלים בסוגיה הנדונה אך הוא חולק על השופט דנציגר בשאלת ישום הדין על העובדות הספציפיות שבמקרה דנן. לשיטתו, עובדות המקרה הנדון אינן מצביעות על כך שהיה קיים שיתוף בין בני הזוג בדירה ולכן דין הבקשה להדחות.

לגישתו של השופט זילברטל, עד שמאמצים את הטיעון של "דבר מה נוסף", יש לבחון ולהוכיח קיומה של שותפות נמשכת בחיי הנישואין. ללא "אווירת שיתוף", כלשון השופט, ברמה סבירה, קשה לקבוע קיומו של שיתוף בנכס חיצוני, האמור לזכות את המבקש במחצית הזכויות בו, לרבות דירת המגורים הנדונה אלא אם קיימות ראיות ממשיות, ישירות ובעלות משקל בדבר יצירת השיתוף בנכס. וראיות כאלה לא הונחו להבנתו בפני בית המשפט על ידי המבקשת.

השופט דנציגר חשב אחרת ונימק כך את עמדתו לה הסכים כאמור השופט עמית.

מעיון בפסיקה עולה כי במרבית המקרים בהם קיבלו בתי המשפט את טענת השיתוף, הוכח כי בוצעו השקעות כספיות בנכס מצידו של בן הזוג הטוען לשיתוף והשקעות אלה היוו "דבר מה נוסף" המעיד על כוונת השיתוף:

במקרה דנן קבע בית המשפט לענייני משפחה, בהתבסס על עדותה של המבקשת ועל עדותו של החבר המשותף י', כי המבקשת הוכיחה טענתה בדבר כוונת הצדדים למכור את דירת המגורים ולהשתמש בתמורה שתתקבל, בצירוף החסכונות המשותפים, כדי לרכוש דירה חדשה משותפת.

עוד קבע בית המשפט לענייני משפחה כי עניין זה עמד במוקד המחלוקת שהתגלעה בין בני הזוג, אשר בעקבותיה עזבה המבקשת את דירת המגורים עם בתם הקטינה של בני הזוג. חזרתה של המבקשת לדירה – בסיועו של י' חבר משותף, נעשתה בהסתמך על התחייבות מפורשת של המשיב בפניה למכור את הדירה.

בנוסף נקבע כי בהמשך המבקשת איתרה דירה מתאימה לרכישה והמשיב ביקר בה (יחד עם י') ואף ניהל משא ומתן לרכישתה, עד אשר חזר בו. בית המשפט קבע כי עדויותיהם של י' ושל המבקשת לא נסתרו וכי המשיב לא הביא ראיות כלשהן לפיהן הבהיר למבקשת כי הדירה תישאר רכושו הנפרד.

לנוכח מכלול זה, קבע בית המשפט כי הוכחה כוונת שיתוף ספציפית בנכס, שאינה מבוססת על משאלת ליבה של המבקשת בלבד.

בעקבות כך כתב השופט דנציגר: " סבורני כי קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה הינה מוצדקת ונכונה בנסיבות העניין התנהלותו של המשיב ומצגיו, המפורשים והמשתמעים, מהווים "דבר מה נוסף".

עוד הוסיף השופט לפסוק כי לא הייתה הצדקה לקביעתו של בית המשפט המחוזי כי המבקשת לא הוכיחה כוונת שיתוף ספציפית בנכס. "סבורני כי המבקשת הוכיחה בנסיבות העניין כוונת שיתוף ספציפית בדירת המגורים. לפיכך, לו תישמע דעתי נקבל את הערעור ונורה על ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי ועל השבת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה על כנו".

רוצה להגן על הרכוש שלך מלפני הנישואין?

כפי שעולה מפסיקתו החשובה של בית המשפט העליון, ישנם מצבים בהם אחד מבני הזוג יבקש לשמור ולהגן על נכסים ורכוש שהביא עמו לנישואין, ובניגוד לרכוש משותף שנצבר לאורך חיי הנישואין. הפתרון במקרים אלה הנו בניסוחו של הסכם ממון ברור וחדש משמעי, באמצעות עורך דין מנוסה.

עו"ד איילת שיים מור מציעה לזוגות לפני הנישואין או במהלכם, לפנות ולקבל יעוץ משפטי אישי בכל הנוגע לשמירה על רכוש ונכסים אישיים, כמו גם בכל הנוגע לחזקת השיתוף וחוק יחסי ממון. לעורכת הדין שיים מור ניסיון אישי ומקצועי רב שנים, כמו גם הצלחות משפטיות רבות שצברה לזכותה ולטובת לקוחותיה לאורך השנים.

לשיחה אישית עם עו"ד איילת שיים מור חייג/י: 03-9239966

תאריך: 06/01/2013 10:03   
קיראו מידע ומאמרים נוספים באתר
איך שומרים על נכס שהיה בבעלותך לפני הנישואים? - עורכת הדין איילת שיים מור מסבירה כיצד ניתן לשמור על נכס שהיה בבעלותך עוד לפני הנישואין...
נקודות למחשבה לפני חלוקת רכוש, פרידה וגירושין - כמה נקודות חשובות למחשבה בנושא חלוקת רכושם של בני זוג שהחליטו להתגרש. מהי עמדת בין המשפט לגבי חלוקת רכוש של בני זוג בהליכי גירושין?
ליחצו כאן להוספת תגובה
סגור



סגור