בחוק הירושה מופיעים שני הסעיפים הבאים:
6. הסתלקות היורש מזכותו בעזבון [תיקון: תשמ"ה, תשנ"ח]
(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א., להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.
(ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
(ג) הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול-דין טעונה אישור בית המשפט.
(ד) הסתלקות על תנאי - בטלה.
(ה) בחוק זה, "רשם לעניני ירושה" - כמשמעותו בסעיף 65א.
7. עסקאות אחרות בזכות היורש
(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון, רשאי יורש, בהסכם שבכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעזבון, כולו או מקצתו, ורשאים נושי היורש לעקל חלקו בעזבון.
(ב) העברה ושעבוד כאמור מצד קטין ומצד מי שהוכרז פסול-דין טעונים אישור בית המשפט.
(ג) העברה, שעבוד או עיקול כאמור אינם מקנים 'זכויות אלא' כדי המגיע ליורש בחלוקת העזבון; הם שוללים מן היורש את הזכות להסתלק מחלקו בעזבון.
(ד) זכותו של יורש בנכס מסויים מנכסי העזבון אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול כל עוד לא חולק העזבון.
עד כאן לשון החוק.
שאלתי היא, במקרה ויורש מעונין להעביר את חלקו ליורש אחר, האם יש הבדל בין סעיף 6 (הסתלקות) לבין סעיף 7 (העברה), ומה עדיף לעשות מביניהם.
ושאלה שניה, במקרה שהיורש על פי דין כתב הצהרה בה הוא מעביר או מסתלק לטובת פלוני, אותו יורש שהסתלק מת קודם שנעשה צו ירושה על פטירת המוריש הראשון, האם הצרהתו תקפה או לאו. [לדוגמא אשה שמתה, ובעלה [שהוא יורש ע"פ דין] כתב העברה או הסתלקות לטובת אחד מבניו, ומת לפני שהספיקו לעשות צו ירושה על אשתו, האם במתן צו הירושה על עזבון האשה עדיין מתחשבים עם זכויות הבעל המת, ותועיל ההעברה או ההסתלקות לטובת אחד מבניו, או שזכותו לרשת פקעה עם מותו, וכך גם זכויות ההעברה או ההסתלקות].
6. הסתלקות היורש מזכותו בעזבון [תיקון: תשמ"ה, תשנ"ח]
(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהודעה בכתב לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט כאשר הענין הועבר אליו לפי סעיף 67א., להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו או ממנה שהוא זכאי לה על פי צוואה, כולה או מקצתה.
(ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
(ג) הסתלקות של קטין ושל מי שהוכרז פסול-דין טעונה אישור בית המשפט.
(ד) הסתלקות על תנאי - בטלה.
(ה) בחוק זה, "רשם לעניני ירושה" - כמשמעותו בסעיף 65א.
7. עסקאות אחרות בזכות היורש
(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון, רשאי יורש, בהסכם שבכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעזבון, כולו או מקצתו, ורשאים נושי היורש לעקל חלקו בעזבון.
(ב) העברה ושעבוד כאמור מצד קטין ומצד מי שהוכרז פסול-דין טעונים אישור בית המשפט.
(ג) העברה, שעבוד או עיקול כאמור אינם מקנים 'זכויות אלא' כדי המגיע ליורש בחלוקת העזבון; הם שוללים מן היורש את הזכות להסתלק מחלקו בעזבון.
(ד) זכותו של יורש בנכס מסויים מנכסי העזבון אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול כל עוד לא חולק העזבון.
עד כאן לשון החוק.
שאלתי היא, במקרה ויורש מעונין להעביר את חלקו ליורש אחר, האם יש הבדל בין סעיף 6 (הסתלקות) לבין סעיף 7 (העברה), ומה עדיף לעשות מביניהם.
ושאלה שניה, במקרה שהיורש על פי דין כתב הצהרה בה הוא מעביר או מסתלק לטובת פלוני, אותו יורש שהסתלק מת קודם שנעשה צו ירושה על פטירת המוריש הראשון, האם הצרהתו תקפה או לאו. [לדוגמא אשה שמתה, ובעלה [שהוא יורש ע"פ דין] כתב העברה או הסתלקות לטובת אחד מבניו, ומת לפני שהספיקו לעשות צו ירושה על אשתו, האם במתן צו הירושה על עזבון האשה עדיין מתחשבים עם זכויות הבעל המת, ותועיל ההעברה או ההסתלקות לטובת אחד מבניו, או שזכותו לרשת פקעה עם מותו, וכך גם זכויות ההעברה או ההסתלקות].
