הסדרי ראייה הם חלק מנושא רחב יותר בהסכם הגירושין המכונה גם בשם משמורת ילדים. כאשר זוג עם ילדים קטינים מתגרש, חשוב לקבוע בידי מי מן ההורים תינתן האחריות לגדל את הילדים ולדאוג לצרכיהם.
אותו הורה שבאחריותו תהיה החזקת הילדים מכונה "הורה משמורן". הצורך בהסדרי ראייה עולה עקב זכותו הלגיטימית של ההורה שאינו משמורן להיפגש עם הילדים, ומצד שני, צרכיהם הרגשיים והפיזיים של הילדים.
לשיחה עם עורך דין מנוסה חייג/י: 03-9239966
לאחר משבר הגירושין שוודאי ערער את עולמם במידה זו או אחרת, חשוב להעניק להם עד כמה שניתן תחושת יציבות ובטחון. את אלו בוודאי קל יותר להשיג אם גם ההורה שאינו משמורן ימשיך לקחת חלק פעיל בחיי הילדים באמצעות הפגנת נוכחות, דאגה ואכפתיות.
המונח המשפטי הסדרי ראייה מוגדר כאותם זמנים בהם ישהו הילדים עם ההורה שאינו משמורן, כלומר ימים ושעות בהם ייערכו הפגישות ביניהם.
איך מקבלים החלטות ומי מחליט לגבי ראיית הילדים?
לגבי הסמכות בנושא זה, חשוב לדעת כי ישנן שתי שיטות עיקריות לקביעת הסדר ראיית ילדים.
אפשרות ראשונה היא כי ההחלטה תתקבל באחת מן הערכאות בהן מתרחש הדיון המשפטי בגירושין. בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. במקרה זה העיקרון שיעמוד לנגד עיניהם של השופטים הוא מסוגלות הורית לטובת הילדים, גם לאור המלצת פקיד סעד המגיש תצהיר לאחת מן הערכאות.
דרך נוספת באמצעות הסכמה הדדית בין ההורים לגבי זמני החזקת הילדים, אשר תהא מעוגנת בהסכם הגירושין. אולם גם כאן נדרשת התערבות של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי שכן יש צורך באישור של אחד מאלו על מנת שלהסכם הגירושין, הכולל הסדרי ראיה, יהיה תוקף משפטי.
סוגיה חשובה בנושא הסדרי ראייה היא השיקולים הנלקחים בחשבון בקביעתם. אלו כוללים התחשבות בצרכי הילדים ומצד שני באילוצי ההורים. כך למשל, ככל שהמפגשים עם ההורה שאינו משמורן תכופים יותר וקיים שוויון רב יותר במשך השהות עם כל הורה, כך תפחת תחושת האובדן הטראומטית שחווה הילד בעת פרידת הוריו.
משתנה חשוב נוסף הוא גיל הילדים. כאשר הילדים קטנים יותר, למשל עד גיל 4, הפגישות עם ההורה שאינו בבית יהיו קצרים יותר וללא לינה. ילדים גדולים יותר כבר יכולים ללון בבית ההורה שאינו משמורן ולקיים עימו מפגשים ארוכים יחסית הנמשכים עד שעה מאוחרת יותר.
>>> הפורום לענייני משפחה וגירושין לשירותך! <<<
גם חלוקת הזמן בין ההורים בעת חגים וחופשות חשובה היא; כך למשל נוטים לחלק את זמן השהייה בחופשה הגדולה באופן שווה בין ההורים ולחלק את השהות בחגים כך שתהא מחזוריות. למשל, הילדים יחגגו את ראש השנה אצל האם ובשנה העוקבת אצל האב וחוזר חלילה.
שיקול חשוב מאין כמוהו הוא שיתוף הפעולה בין ההורים. ככל שרמת ההסכמה וההדדיות ביניהם גבוהה יותר גם הילדים מרוויחים וגם ההורים נמנעים ממאבקים משפטיים. על מנת להגיע למצב זה כדאי לקבוע הסדרי ראיה המתחשבים במצבים העלולים להוביל לסכסוך כמו מעבר דירה של אחד ההורים למקום מרוחק או יציאת הילדים לחו"ל.
לאחרונה נוהגים בתי המשפט גישה ליברלית יותר בקביעת הסדרי ראיה ולינה מורחבים מתוך העקרון של טובת הקטין ותוך מעבר מקביעת משמורת למושג חדש שהינו אחריות הורית משותפת, כך יוכלו כל אחד מהם לשהות עם הקטינים זמן ארוך יותר, אולי אף שווה.
יודגש כי אלו תמיד ניתנים לדיון מחודש בהתקיים שינוי נסיבות כגון מעבר דירה, עבודה חדשה שאיננה מאפשרת יציאה בשעות רלוונטיות וכו..
במקרים מסויימים בהם נשקפת מסוכנות מצד הורה מסויים לקטין, נקבעים הסדרים במסגרת מרכז קשר שהינו מרכז בו פועלות פקידות סעד ועובדות סוציאלית מטעם המחלקה לשירותים חברתיים, אלו צופות ומפקחות על למניעת הסתה, אלימות, ושאר מטרות הנקבעות במסגרת פסק הדין / ההחלטה בנושא.
משרדה של עורכת הדין איילת שיים מור מייצג מזה שנים רבות, צדדים להליכי גירושין בכל הנוגע לקביעת הסדרי הראיה, בדרך של הסכמה או באמצעות הכרעת בית המשפט בעניין. אנו מזמינים גם אותך לפנות ולקבל יעוץ משפטי אישי בכל שאלה בנושא.
לשיחה אישית עם עו"ד איילת שיים מור חייג/י: 03-9239966
